מתי יהיה קל יותר לאדם להרגע ולשלוט בגופו – כאשר הוא לבד או כאשר הוא בנוכחות מטפל. התשובה שהיינו רוצים לקוות אליה היא בוודאי שיותר קל להרגע בנוכחות המטפל. דבר זה ישתלב היטב בתפיסת עולם האומרת כי לעיתים קרובות אנו צריכים את הזולת כדי להרגיש בטוח. כך למשל מחקר ידוע של שכטר הוכיח כי [...]
לא מעט אני מלמד וכותב כאן על יתרונות השמוש במדדים פסיכופיזיולוגים בהפרעות חרדה. בדרך כלל הפוקוס שלנו הוא על לימוד הוויסות העצמי של העוררות האוטונומית באמצעות ביופידבק. הפעם אני רוצה להצביע דווקא על השמוש בנתונים פיזיולוגים כחלק מתהליך חשיפה בטיפול בחרדת טיסה. כלומר ברצוני להראות כי השמוש במדדים פיזיולוגים יכול לסייע ליעילות הטיפול גם מבלי שימוש ישיר [...]
הטיפול בדסנסיטיזציה יוצע במקרים שבהם האדם או הסובבים אותו חשים כי עוצמת תגובתו על נסיבות או על גירויים שונים היא מעבר לפרופורציה סבירה ומשבשת את חייו. הגישה ההתנהגותית בכלל, וטיפול בביופידבק בפרט, נעזרים בטכניקה של דה-סנסטיזציה שיטתית, או הקהיית חרדה, לטיפול בהפרעות פוביות. הטיפול מבוסס על מערך סדור והדרגתי של התניות נגד, כלומר התניית תגובות [...]
נוכחות או היעדרות מטפל בטיפול בביופידבק - על פי SCHWARTZ האם על מטפלים בביופידבק להיות נוכחים בשלבי האימון והטיפול בביופידבק? שאלה זו שנויה במחלוקת.השלכותיה משמעותיות, נוכח השפעתו של המטפל על התפתחות והכללת היכולת לוויסות עצמי, ועל מידת השליטה בסיפטומים. השאלה נוגעת גם בחישובי עלות-תועלת ומידת ההשקעה לה נדרש המטפל. קיימות גירסאות שונות לעבודה בקליניקה. בדרך [...]
שלב ההכללה לאחר שלמד האדם את ביצוע טכניקות ההרפיה בתנאים אופטימלים, נדרש יישום טכניקות אלו מחוץ לקליניקה. קל יותר לבצע הרפייה ולמנוע עוררות יתר בתנאים סביבתים של חדר שקט, כיסא נוח ובעזרת מטפל. האתגר הוא לבצע הרפייה בתנאים פחות נוחים ופחות אופטמלים. שלב ההכללה המגיע לפני שלבי הדסנסיטיזציה והחשיפה, מתאפיין בכך שהוא מיועד להקשות על [...]