בתחום המדדים של הביופידבק אין חידושים רבים. כשהתחלתי להתעניין בתחום לפני כ40 שנה, השתמשנו במדדים הבאים: טמפרטורת העור, המוליכות החשמלית של העור, קצב הלב, מתח השרירים וכמובן מדדי  גלי המוח.  שינויי קצב הלב ((heart rate variability  נכנס לתמונה כמדד ביופידבק לפני כ20 שנה, ובתחום הנוירופידבק נוסף מדד זרימת הדם לאונה הפרונטלית    Hemoencephalograph)).

במאמר קצר זה, שיצא לאור גם בספרות המקצועית (ראה  בהמשך),  אני מציע סוג חדש של ביופידבק: ביופידבק של הבעות הפנים. אני מתבסס על עבודתו של הפסיכולוג והחוקר פול אקמן (Paul Ekman), שהראה כי ניתן לנתח מצב רגשי של אדם על ידי ניתוח הבעות הפנים שלו. אקמן  עבד עם רוברט לוינסון (Robert Levenson), שותפו למחקר של ג'ון גוטמן (John Gottman) שהקדיש  פרק שלם ללימוד הבעות פנים ככלי עבודה בטיפול זוגי.

אחת ההתערבויות המיוחדות של  גוטמן מזמינה את בני הזוג  לדון בנושא קונפליקטואלי, ובמהלכו המטפל צופה בהבעות הפנים של בני הזוג ובשפת הגוף שלהם. כך למשל המטפל מתבונן בזויות השפתיים, בצורת הגבות ובמצבן, בזוית הסנטר וכו', כדי ללמוד על מידת הקרבה או הריחוק בין בני הזוג.

MIT and Affectiva

תוכלו להתרשם מדברים שכתבתי במקום אחר על חברתAffectiva  וכיצד "המהנדסים גונבים לנו את חקר הרגשות". בדבריי התייחסתי למהנדסת המצרייה, ראנא אל-קליובי ((Rana el Kaliouby, אשר המשיכה את עבודתו של אקמן בחקר הקשר בין רגשות שונים להבעות פנים. ראנא,  שהיא כנראה גם תוכניתנית מוכשרת ויזמית מרשימה, הקימה את חברת Affectiva שעוסקת בהפעלת אינטליגנציה מלאכותית כדי לזהות רגשות באמצעות צילום רציף של הבעות הפנים של אנשים.

האם אפשר ללמד מחשב לזהות רגש אנושי המשתקף בהבעות הפנים רק מתוך וידאו? ב- Affectivaאספו יותר מארבעה מיליון קטעי וידאו של אנשים מחייכים, צוחקים, מקדירים פנים, מקבלים ומופתעים, ועוד מגוון רגשות נוספים, ובאמצעות גישה של deep learning לימדו מחשב כיצד לזהות רגשות אנושיים, תוך שימוש בקטלוג הבעות הפנים של אקמן. התוצאה הייתה יצירת אפליקציה המזהה רגשות בסיסים כמו גועל, פחד, שמחה, הפתעה, כעס ועצב.

אפשר להפיק גם מדד של Valence ועוררות, המאפשר לחלק את סוגי הרגשות על רצף של חיוביות/שליליות וכן על רצף של עוררות. האפליקציה מאפשרת למשתמש ללמוד ליצור מצבים רגשיים חיובים בעוררות אופטימלית.

 

The smile Prescription

צ'רלס סטרובל (Charles Stroebel), מראשוני הביופידבק בארה"ב, לימד אותי את שיטת ה Quieting Reflex  שלו. אחד השלבים בשיטה מבוסס על הרגעות. הרגיעה מושגת שהמטופל מתבקש לחייך לעצמו. בהמשך, לפני מספר שנים יצא לאור ספר בשם "מרשם החיוך" שנכתב על ידי ד"ר ריץ' קסטלנו ((Rich Castellano, מנתח פלסטי במקצועו. קסטלנו ייחד את ספרו לרעיון שבחירה רצונית לחייך יותר, משפרת את בריאותו של האדם. קסטלנו הסתמך על נסיונו האישי אך גם הרבה לצטט מחקרים המראים את השפעתו של חיוך יזום על מצב הרוח. סדרת מחקרים מעניינת שציטט קשורה למקצועו כמנתח פלסטי והיא עוסקת בממצא שנשים שעברו הזרקת בוטוקס (מעין רעל שמשתק שרירי פנים וגורם ליישור קמטים) מגיבות פחות לגירויים רגשיים.

The Facial Expression Hypothesis

בעוד ספרו של קסטלנו התמקד בעיקר בחיוך, סדרת מחקרים רחבה יותר פיתחה את השערת משוב הפנים. ההשערה טוענת שתנועת שרירי הפנים יכולה להשפיע על החוויה הרגשית. לדוגמה, אדם אשר יתבקש להזעיף את פניו במפגש בין אישי יגלה שהוא מרגיש רגשות שלילים כלפי שותפו למפגש.

כבר ב-1988 התפרסם ב-JPSP מחקר של קבוצת חוקרים (Fritz Strack, Leonard L. Martin, Sabine Stepper) שבדקו את ההשערה בניסוי מתוחכם למדי. החוקרים הורו לשלוש קבוצות של נבדקים להחזיק עט בשלוש דרכים שונות:

  • הקבוצה הראשונה חייכה כי החזיקה את העט באמצעות השפתיים.
  • הקבוצה השנייה חייכה כי החזיקה את העט באמצעות השיניים.
  • הקבוצה השלישית החזיקה את העט ביד.

בזמן שהחזיקו את העטים, צפו הנבדקים בסרטים, והם התבקשו לסמן עד כמה הסרטים מצחיקים. התוצאות הראו כי הקבוצה השנייה שהחזיקה את העט בצורה שהעלתה חיוך דירגה את הסרטים כיותר מצחיקים.

ביופידבק של הבעות פנים?

נחזור לשאלה המקורית שלנו Fake it till you make it ? . האם הבעת פנים שמחה אכן תיצור שמחה? אני מציע לחשוב על שאלה זו מזווית שונה ולבדוק אותה בטכניקת בדיקה שונה.

רבות משיטות הטיפול מבוססות על דיבור ועל תובנות. כך למשל אדם המגיע לטיפול עם נטייה לדיכאון – דרך הטיפול תהיה "לדבר על זה".

מאידך אם אנחנו מבינים כי חלק גדול מהאמוציות שלנו מופעל דרך פידבק מהגוף, בעקבות המחקרים על הבעות הפנים, אולי כדאי יהיה להפעיל את הבעות הפנים כך שיווצרו רגשות חיובים.

פסיכותרפיסטים מודרניים כמו פאט אוגדן ((Pat Ogden מדברים על טכניקות בהן מפעילים את הגוף כדי ליצור תחושות חיוביות של בטחון, שמחה ומשחקיות. אוגדן למשל מבקשת מהמטופל להיזכר בחוויה חיובית ולשים לב היכן בגופו הרגיש את החוויה.

אנו נבדוק זאת בצורה דומה תוך שימוש בתוכנה של זיהוי הבעות פנים, ואם התוצאות יוכיחו זאת יתכן ומצאנו סוג חדש של ביופידבק – שאינו מבוסס רק על מדדים פיזיולוגים אלא גם על הבעות פנים.

למאמר המלא באנגלית:

Fake It (or Face It) Till You Make It? Taking a Deeper Look