כיצד אפשר לסייע למטופלים במאמציהם לגבש גישה לא שיפוטית מתבוננת? בזמן שמחקרים רבים מצביעים על כך שגיבוש גישה זו היא אבן דרך מכריעה/חיונית בדרך להבראה, ניסיון קליני הראה שלעיתים קרובות מטופלים חווים התנגדות לאימוץ הגישה החדשה – הגישה הלא שיפוטית והמתבוננת – לטיפול בסימפטומים שלהם. כתוצאה מכך הופכות גישות של התערבויות המבוססות על קשיבות (מיינדפולנס) להרבה פחות אפשריות ליישום בקבוצות מטופלים מסוימות.

מאמר זה מראה שאימוץ מיומנויות של קשיבות יכול להתקבל בקרב המטופלים יותר מהר באמצעות שימוש בחיישנים (סנסורים) פסיכופיזיולוגיים. הפרוטוקול המאוחד של בארלו משמש מודל להדגמה שהתערבות מבוססת קשיבות יכולה לשמש בסיס לגישה יותר אינטגרטיבית, גישה המשלבת את הפרוטוקול המאוחד, חיישנים פסיכופיזיולוגיים ואימון קבלה, שבסופו של דבר משלבים את הטוב שבשלושת העולמות.

המאמר מראה גם שחיישנים פסיכופיזיולוגיים הם כלי טבעי להוראה והדגמה של מיומנויות קשיבות. הם מזרזים את תהליך הלמידה ומעניקים למטפל ולמטופל כלי מדידה ברורים/מדויקים המעשירים את מאגר המידע הזמין להם.

נוסף על כך נדון במאמר האופן שבו אימון קשיבות משולב חיישנים יכול להיות מובנה כ"חשיפה לאחר" וכתוצאה מכך יוביל לוויסות עצמי רגשי.

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מתמשך המבקש לקדם את הגישה הטיפולית הכללית הקרויה טיפול משולב חיישנים המנסה להעשיר ולקדם שיטות טיפול שונות קיימות באמצעות חיישנים פסיכופיזיולוגיים.

למאמר המלא באנגלית:

Developing Acceptance with the Help of Sensors: Embracing the Me That I Can See