במאמר זה מביאים ארנון רולניק ואדר לביא כמה זויות מענינות של השלב הראשון בטיפול פסיכופיזיולוגי. שלב שבעבר נהגנו לקרוא לו שלב הפרופיל הפסיכופיזיולוגי. חלוצי הביופידבק- שכידוע צמח ממסורת מדעית צרופה – רצו ששלב זה יעריך בצורה מדעית את תגובות האדם למצבי לחץ שונים. התקווה הגלומה בשלב זה היא שנוכל להעריך בצורה מדוייקת את השאלות את המדדים והאופנויות שבהן הגוף מגיב למצבי לחץ וכן את דפוס תגובת העוררות והרגיעה.השיטה שפותחה מתוארת בטבלה למטה ומבוססת על הפרוצדורה הבאה:
ראשית, יש לדאוג למדידת baseline יציבה, ולאח"כ הפעלה של כמה טריגרים פיזיולוגים (כמו כווץ שריר, עצירת נשימה) או פסיכולוגים (שאלה מביכה , mathematical stress ) אחרי כל אחד ממאורעות אלו יש לתת זמן כדי לבדוק את תהליך ההרגעות או ההסתגלות (ראה טבלה)
כאשר קיים מכשור מתקדם המאפשר מדידה של מספר ערוצים בו-זמנית ניתן להעריך באיזה מערכת גופנית נוטה האדם להגיב חזק יותר במצבי לחץ : בתגובות של שנויי קצב לב? או שמא באקטיבציה סימטטית שתבוא לידי ביטוי בעליית המוליכות החשמלית של העור? או שמא בתגובה נוירו-מאסקולרית שתתבטא בעליית מתח השרירים.
לרבים מהמטפלים המתחילים אין ציוד המאפשר מדידה בו זמנית של כמה פרמטרים פיזיולוגים. מה בכל זאת יכול הפרופיל הפסיכופיזיולוגי לאפשר למטפל להכיר שני אלמנטים חשובים:
א. מידת הריאקטיביות של המטופל: מידת השינוי הפיזיולוגי בתגובה לגרוי מסויים.
ב. קצב ההתאוששות של המטופל: הדרך בה חוזרת הקריאה הפסיכופיזיולוגית לאיזון לאחר עוררות שנגרמה מגרוי.
כן נרצה לבדוק אם יש נטייה להצטברות מתח – כלומר אם סוג התגובה הוא כזה שאינו מאפשר לווסות עצמי. כדאי גם לנסות את ה repeated exposure test שפיתח אריק שלו בהדסה.
עד כה תארנו בדיקה אקטיבית: במידת האפשר יש לתת מקום גם לבדיקת קיום "ארועים ספונטנים פנימים" המשפיעים על הגרף. לעיתי קרובות נראה עליות או ירידות של המדדים (בעיקר של מדד המוליכות החשמלית של העור) – שאנם נובעים מגרוי חצוני אלא תוצר של מחשבות או תהליכים פנימים אחרים – על נתון זה הנקרא – לאביליות של הממוליכות החשמלית יכתב מאמר נפרד.
ביופידבק – פרופיל פסיכופיזיולוגי – ארנון רולניק
כאמור המודל הקלאסי הוא של מדידת בסיס של המטופל ואח"כ הצגה של גרוייים סדרתים כל זאת כאשר המטופל נמדד בכמה ערוצים פיזיולוגים. הכנסת עקרונות קוגניטיבים לתהליך תשנה את הפוקוס באופן משמעותי. שלב הפרופיל ישנה את פניו להכרות הדדית שבה לא רק המטפל מכיר את המטופל אלא בעיקר המטופל מכיר את השיטה ואת המטפל.
במצגת הבאה מתארת את שלב ההכרות:
ראשית ההכרות של המטפל את המטופל תקבל עומק גדול יותר בכך שהיא לא רק תתבסס על הפרופיל, ועל שאלות המבוססות על הסימפטום, אלא תעמיק יותר ותתעניין באמונות של המטופל על הסימפטומים שלו, על מצבו הבריאותי, ובעיקר על הדיאלוג הפנימי שלו עם יכולת השליטה והווסות הגופני. השאלון הבא של אדר לביא עוסק בדיוק בשאלה זו
