מבנה המוזיקה קובע את השתנות קצב הלב אצל זמרים
ידוע כי שירה במקהלה מקדמת רווחה נפשית. אחת הסיבות לכך היא כי שירה דורשת נשימה איטית יותר מהנורמה, אשר עשויה להשפיע על קצב הלב. החיבור בין השתנות קצב הלב לנשימה נקרא שינוי קצב נשימתי (Respiratory sinus arrhythmia- RSA), והוא יוצר השפעה מרגיעה ומועיל לתפקוד כלי הדם. RSA נראה יותר בזמן נשימות איטיות. במחקר זה, בחנו כיצד שירה, שהינה צורה של נשימה מודרכת, משפיעה על קצב הלב ועל RSA. הוא נערך על קבוצה של גברים ונשים בני 18 אשר התבקשו: 1) להמהם צליל אחד ולנשום כשהם זקוקים לאוויר; 2) לשיר מזמור תוך כדי נשימה לא מודרכת; 3) לשיר מנטרה איטית ולנשום באיטיות בין המשפטים.
קצב הלב נמדד ללא הפסקה תוך כדי הניסוי.
במחקר נפרד, בחנו 5 אנשים שונים אשר ביצעו את שלושת מטלות השירה. אספנו את הנתונים עם ציוד מתקדם יותר, ובין השאר בחנו את קצב הלב והנשימה. שירה הרמונית יוצרת אצל הזמרים השונים קצב לב אחיד, בכך שהם מכניסים ומוציאים אוויר באופן סימולטני. ההשלכות של מצב זה על הבריאות ותחושת הרווחה הנפשית מדוברות במאמר זה, כמו גם ההשפעות על התפיסה וההתנהגות.
Vickhoff B., Malmgren H., Åström R., Nyberg G., Ekström S.-R., Engwall M., et al. (2013). Music structure determines heart rate variability of singers. Front. Psychol. 4:334. 10.3389/fpsyg.
האם שירה מקדמת רווחה נפשית? מחקר אמפירי על זמרים מקצועיים וחובבנים בזמן שיעור שירה.
מחקר זה בוחן את ההשפעות המיטיבות האפשריות של שירה על רווחה נפשית בזמן שיעור שירה. במחקר נכללו שמונה זמרים חובבנים (2 גברים, 6 נשים בגילאי 28-53) ושמונה זמרים מקצועיים (4 גברים, 4 נשים בגילאי 26-49) שהשתתפו בשיעורי שירה לפחות 6 חודשים. קצב הלב (ECG) נמדד ונבחן באופן מתמשך, ונמדדו ריכוזים של TNF-alpha, פרולקטין, קורטיזול ואוקסיטוצין לפני השיעור וכ-30 דקות לאחר סיומו. בנוסף, המשתתפים התבקשו לדרג 5 סולמות הנוגעים לתחושותיהם לפני ואחרי השיעור: עצוב-עליז, חרד-רגוע, מודאג-מרומם, חסר מרץ-אנרגטי, מתוח-רגוע, וכן נערך ראיון חצי מובנה.
הממצאים: ניתוח שינויי קצב הלב הראה שינויים מובהקים לאורך הזמן בשתי הקבוצות בעוצמה הכללית, בתדר עוצמה נמוך, ובתדר עוצמה גבוה; העוצמה התגברה בזמן השירה אצל הזמרים המקצועיים בעוד שלא היה שינוי אצל הזמרים החובבנים; ריכוז ה- TNF-alpha התגבר אצל הזמרים המקצועיים לאחר השיעור אך ירד אצל הזמרים החובבנים; ריכוז הפרולקטין התגבר לאחר השיעור אצל הגברים בעוד אצל הנשים הוא ירד; ריכוז האוקסיטוצין התגבר באופן משמעותי בשתי הקבוצות לאחר השיעור; הזמרים החובבנים דיווחו על יותר עליזות ורוממות רוח לאחר השיעור בעוד שהזמרים המקצועיים לא דיווח על כך; עם זאת, שתי הקבוצות הרגישו יותר אנרגטיים ורגועים לאחר השיעור; הראיונות הראו כי זמרים מקצועיים היו מכווני מטרה והישגיים, והתמקדו בטכניקה, בווקאליזציה ובמנח הגוף בעת השיעור. הזמרים החובבנים השתמשו בשיעור השירה ככלי לביטוי עצמי וכדרך לפרוד מתח רגשי.
לסיכום, נראה כי שירה בזמן שיעור זמרה מקדמת יותר רווחה נפשית ופחות מעוררת עבור זמרים חובבנים לעומת מקצועיים, כך שהאחרונים חווים פחות רווחה נפשית ויותר עוררות.
