אחת ההדגמות המובילות של מטפלי ביופידבק הוא להגיד למטופל "האם אתה מוכן לשאלה מביכה?" (המטפל החכם, אגב, לעולם לא ישאל את השאלה בפועל) שאלה זו בד"כ יוצרת תגובה חזקה מאוד של עליית המוליכות החשמלית של העור. מה הסיבה לתגובה זו.
אנצל את יום השנה ה 15 לרצח רבין להתחלת הדיון בנושא.
בן כספית מספר על פגישה עם רבין "ביישן, כרגיל, מסמיק מדי פעם (כשנשאל שאלה לא נוחה)" דליה רבין אמרה באחת העצרות: הוא לא היה קדוש, סלד מכיבודים, איש מסמיק, אדם מופנם. הכאב הנורא של אובדן היה נצור בו. מנהיגות אמינה ולא מתחנפת – זוהי מורשת רבין"
במאמר זה לא נדון במורשת רבין. אלא קצת בתגובה הפסיכופיזיולוגית לשאלה מביכה, וקצת בשאלת הפסיכופיזיולוגיה של ההסמקה.
בפרופיל הפסיכופיזיולוגי המוצע על ידי מחברים אמריקאים שאלה מביכה איננה מופיעה כפריט. היה זה טובי אורבך מאולטרהמינד שהכניס זאת כאמצעי להדגמת עוצמת התגובה של מדד ה EDA.
ואכן רוב רובם של הנבדקים מגיבים בעליה בולטת של המוליכות החשמלית של העור לשאלה מביכה.
במאמר המתפרסם Biological Psychology 2010 Apr 4 סוקרת Sylvia D. Kreibig את Autonomic Nervous System Activity in Emotion
בסקירה היא כוללת תגובות אמוציונאליות שונות כולל מבוכה (Embarrassment) . מצב מבוכה מעורר עליה בפעילות סימפטטית וירידה בפעילות פארא סימפטית. בהתאם לכך מדד המוליכות החשמלית של העור יעלה ומדד ה HRV ירד
אם נחזור להסמקתו של רבין. נושא ההסמקה יכול אולי לשפוך אור על שאלת המבוכה, והתפקיד של התגובה האוטונומית למבוכה. כבר דרווין אמר כי הסמקה היא הביטוי האנושי ביותר ""the most peculiar and the most human of all expressions." וכמובן בהקשר זה עולה השאלה מה הערך האבולוציוני או אדפטיבי בהסמקה – או במילים פשוטות יותר "למה אנחנו מסמיקים". האתולוג Frans de Waal מסביר כי אנו עשויים להעדיף אנשים מסמיקים כי הדבר נותן לנו בטחון שהאדם מולנו הוא בעל יכולת לרגשות אשמה ולכן לא יפגע בנו.
הרבה שאלות נגזרות מהדיון בהסמקה למשל מה הוא התהליך הפיזיולוגי המעורב במאמר בעיתו של הסתדרות הפסיכולוגים הבריטית the psychologist (volume 3 part five משנת 2010) אומר הפסיכולוג Ray Crozier
"The physiology of changes in blood flow presents a complex picture involving sympathetic nervous system regulation and the influence of circulating chemicals, including bradykinin, histamine and nitric oxide. The blush seems to be produced by a number of factors in combination. The blush region has a distinctive anatomical structure that lends itself to reddening produced by increased blood flow close to the skin. Facial skin has large numbers of capillary loops in the dermis, the venous plexus – an extensive network of veins in the subcutaneous layer – holds a large volume of blood, and the blood vessels are close to the surface of the cheek. Little is known about the processes that connect blush-eliciting circumstances to increased blood flow. Most psychological attention has focused on beta-adrenergic receptors
in the facial area – there is a high density of these receptors in the facial veins. Sympathetic arousal of these receptors produces vasodilation; pharmacological blockade partially reduces blushing, even in situations that elicit embarrassment (Drummond, 1997). Much more research needs to be undertaken before the mechanisms underlying blushing are understood to the same degree as, say, fear, and to investigate its relation to other sympathetically mediated emotional processes."
לאור חלק מאי הבהירות בעניין ההסמקה, אפשר אולי להבין מדוע אין מספיק מחקר באפשרות של ביופידבק למניעת הסמקה. לכאורה אפשר היה לצפות אולי כי ביופידבק של טמפרטורה המודבק ללחי (ולא לאצבע) יכול היה לשקף בדיוק את רגעי ההסמקה – אולי עוד לפני שרואים אותה בפועל – ויכול היה ללמד אדם לשלוט בזה. כעובדה אין היום מחקר המוכיח כי שליטה ישירה בטמפרטורת עור הפנים יכול למנוע זאת.
נושא זה מביא אותנו לדיון רחב יותר – האם תפקיד המטפל הוא להעלים את ההסמקה או אולי תפקידו לאפשר למטופל לקבל את עצמו כאדם מסמיק. חלק גדול מהצלחות הטיפוליות הן דווקא כאשר האדם מקבל את הסימפטום ואז יש פחות בושה – ולכן פחות הסמקה. על נושא זה של שמוש בביופידבק על מנת לאפשר חשיפה לחווית הבושה בהתרגשות – יכתב כאן עוד בהמשך – בעיקר סביב הטיפול בחרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
נחזור רגע לכמה נושאים טכניים הקשורים לדיון זה בשאלה המביכה. לעיתים קרובות אנו רוצים ליצור את המבוכה מספר פעמים. חזרה על "האם אתה מוכן לשאלה מביכה" עשוי אומנם לגרום מספר פעמים לעליה ב מוליכות – אבל עדיף לנסות ליצור זאת שוב בדרכים נוספות – המאמרים בנושא הסמקה מספקים לנו כמה הצעות מעניינות : למשל לבקש מאדם לשיר בקול רם, או לדבר בפני מצלמה – או לראות את עצמם מוקלטים. דרך מעניינת נוספת היא להגיד לאדם שהוא מסמיק. חוקר מרכזי בתחום זה הוא Peter Drummond (ראה רשימה חלקית של מאמריו למטה.
ונסיים שוב ברבין, קיימת הסכמה כי רבין היה איש אמיתי וכפי שמעיד בנו יובל עם מעלות ועם חסרונות. האם יתכן כי כדאי לחפש עוד מדינאים שיטו להסמיק? האם יתכן שהמדדים הפסיכופיזיולוגים יסייעו בכך? עד היום מדדים אלו משמשים לעיתים את הפוליטיקאים כמכונת אמת – כלומר מראים שעסקן מתרגש שווה עסקן משקר .
בעקבות רבין אני מציע להשתמש ב EDA שלנו כסימן טוב. מדינאי מתרגש משמעותו מדינאי טוב. רגיש, ובעל יכולת להרגיש אשמה. הבה נחפש מדינאים שה EDA שלהם עולה בקלות! (וגם יודעים לאחר מכן להורידו…)
Drummond, P. D. (1997). The effect of adrenergic blockade on blushing and facial flushing. Psychophysiology, 34, 163-168.
Drummond, P. D. (2001). The effect of true and false feedback on blushing in women. Personality and Individual Differences, 30,
1329-1343.
Drummond, P. D., Camacho, L., Formentin, N., Heffernan, T. D., Williams, F., & Zekas, T. E. (2003). The impact of verbal feedback
about blushing on social discomfort and facial blood flow during embarrassing tasks. Behaviour Research and Therapy, 41, 413-425.
Hofmann, S. G., Moscovitch, D. A., & Kim, H. J.(2006). Autonomic correlates of social anxiety and embarrassment in shy and non-shy individuals. International Journal of Psychophysiology, 61 134-142.
