תפקודם של ארגונים, חברות ומפעלים שונים סובל בצורה משמעותית מפגעי לחץ הנותן אותותיו באיכות ביצוע המטלות על ידי העובדים במשרות השונות. בפרט אנשים המבצעים תפקידים בכירים חשופים במיוחד לגורמי לחץ. המנהל נדרש לקבלת החלטות בתנאי לחץ, הערכת מידע רב, התמודדות עם משברים, תחרותית וכו'. תגובות מתח ולחץ הם תולדה כמעט בלתי נמנעת של עבודה בתנאים האמורים, וברמה מסוימת אף הכרחיות לתפקוד עירני ויעיל. אולם, חשיפה לתנאי מתח וחרדה לאורך זמן עלולה להיות מזיקה, ולפגוע בעובד מבחינה פיזיולוגית או מנטלית (ריכוז, פתרון בעיות וכו') ובפריון העבודה. יתרה מכך, אי יכולת לעמוד בסטנדרטים וירידה בתפקוד פועלים להגברת הלחץ, וכך- נוצר מעגל שלילי המחריף את הקשיים. רבים מן המנהלים אינם מזהים בזמן את חומרת הבעיה מסיבות שונות, ביניהן נטיות אישיותיות כגון צורך להוכיח שליטה בכל תנאי או חשש מפגיעה במנהיגותם.
תפקוד אופטימלי של מנהל כרוך, מעבר לכישוריו המקצועיים, גם בבריאות טובה ויכולת וויסות לחצים. ביופידבק– משוב ביולוגי פועל להקנית הרגלים פסיכו-גופניים הפועלים למניעה, וויסות ותיקון נזקים הנובעים מתפקוד בתנאי לחץ מתמשך. קיימות סדנאות רבות המיועדות למנהלים המתמקדות בנושאים של ניהול זמן אפקטיבי, או רכישת טכניקות של רגיעה בזמן משא ומתן וכדומה. יחד עם זאת, נראה כי יעילותן של שיטות אימון אלו קצרת טווח, שכן במהרה חוזרים ומשתלטים ההרגלים הישנים על התנהגותו ואורח חייו של המנהל.
התערבות טיפולית באירגונים באמצעות ביופידבק– משוב ביולוגי, מותאמת ללוות ציבור מנהלים ועובדים לאורך זמן. העבודה בשיטה זו אטרקטיבית עבור אירגונים בכלל, ואוכלוסיית המנהלים בפרט, מכמה טעמים. ראשית, הטיפול "מדבר בשפתם" של המשתתפים במובן זה שהכלים הפסיכולוגיים מותאמים לצרכיה ולאופיה של אוכלוסיית היעד. מדובר בהליך הנתפס כ"הכשרה", ולא כטיפול "בבעיה נפשית". יעדי הטיפול והרציונאל הטיפולי מוגדרים במונחים ברורים, אופיו של הכלי הטיפולי (ציוד ממוחשב) אינו זר למשתמש, והערכת "תפוקת" הטיפול ניתנת לתרגום כמותי וישיר.
ההתערבות כוללת מספר מרכיבים. בשלב ראשון משמשים המדדים הפסיכופיזיולוגים לצורך קבלת תמונת מצב של העובדים בארגון מבחינת יכולת ניהול הלחצים. מעבר להבט הפרטני, ניתן לאפיין את מצבן של היחידות השונות בארגון, ולגזור התרשמות ביחס לארגון ככלל. התרשמויות אלו ישמשו בסיס לדיון עם המנהלים והצותות השונים, במטרה לנסות ולזהות את מקורות הלחץ. המשך ההתערבות מבוסס על למוד טכניקות הרפייה שונות, בעזרת קבלת פידבק (משוב) פיזיולוגי.
