ארנון רולניק ויוסי ארנרייך
תרפיה אונליין הופכת לדבר נפוץ מאוד. תרפיסטים פסיכודינמיים (שרף 2013) ותרפיסטים קוגניטיביים–התנהגותיים (אנדרסון 2018) משתמשים באינטרנט, ובייחוד בשיחות וידאו, לצורך עבודתם.
הרעיון של תרפיה ללא גוף מעלה שאלות לגבי התנאים ההכרחיים לטיפול. בספרם תיאוריה ופרקטיקה של טיפול אונליין, ווינברג ורולניק (2019) מרחיבים את גבולות התרפיה אונליין וכוללים בה טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי וייעוץ ארגוני. הגישה הכללית של המחברים בספר היא שטיפול בווידאו מאפשר לתהליכים תרפויטים להתרחש. יחד עם זאת הם מעוררים את השאלה אם תהליכים של טיפול קלסי – הכוללים אמפטיה, העברה ורגולציה הדדית – יכולים להתרחש בטיפול בווידאו כפי שהם מתרחשים בטיפול פנים אל פנים המסורתי.
במאמר הנוכחי מוצגים מספר רעיונות בנוגע לטיפול בווידאו:
במאמר מוצגות תחילה מספר בעיות שעלו בספרם של ווינברג ורולניק בנוגע לתפקידם של הגוף והקרבה הגופנית בפסיכותרפיה. לאחר מכן מוצעות במאמר מספר דרכים טכנולוגיות כיצד 'להביא את הגוף לטיפול', תוך התמקדות במדדים פסיכופיזיים, שאומנם אי אפשר לראות אבל שאפשר למדוד ולהציג באמצעות סנסורים. במאמר אף נכללת המלצה למצלמה שמאפשרת לתרפיסטים לראות תקריב פניהם של הפציינטים במקביל לצפייה בכל גופם. לקראת סוף המאמר מובאת הצעה לניסוי המבוסס על טאוב וסקול (1978) להערכת מידת "הברית הטיפולית" שנוצרת בין מטפל ופציינט/ים בטיפול בווידאו – בדומה לברית שנוצרת בטיפול פנים אל פנים.
קישור למאמר המלא באנגלית:
