שלב לימוד טכניקות הרגיעה בביופידבק הנו ללא ספק השלב הארוך ביותר וגם – יש להודות המשעמם משהו. בשלב ההכרות היה מעין ירח דבש – בו לראשונה גילה המטופל את "הזיקוקים והאטרקציות" של קשרי גוף-נפש כפי שבאים לידי ביטוי בסנסורים ובמשוב שלהם. שלב לימוד הטכניקות הוא שונה ביותר
זה השלב שהמטפל מציע למטופל ללמוד דרכים לוויסות עצמי. האתגר של המטפל בשלב זה ליצור תנאי סבלנות אצלו ואצל המטופל על מנת לאפשר למטופל לימוד הטכניקות השונות ותרגולם. זהו שלב שעשוי להראות טכני ומשעמם, ויש מקום ליצירתיות מחד וקונסיטנטיות מאידך. מוצע שלכל אחת מהטכניקות שילמדו (נשימה, PMR, עבודה בדמיון וכו) יוקדשו לפחות שתי פגישות בשלבים הבאים:
- יצירת האמונה בטכניקה: ניתן לסייע בכך עלי ידי שנספק למטופל רקע מקיף על הרציונאל המדעי לשמוש בטכניקה
- הדגמת האפקטיביות של הטכניקה בשנוי התגובות הפיזיולוגיות-זאת על ידי הדגמה עם המכשור.
- פיתוח מודעות המטופל לדרך בה הוא התנהג לפני בצוע הטכניקה. למשל בדיקת צורת הנשימה קצב הנשימה שלו לפני למוד הטכניקה.
- בשלב הבא המטפל מחלק את הטכניקה לתת פרקים ומתרגל כל תת פרק בנפרד
- לאח"כ מתבקש המטופל לבצע את כל חלקי הטכניקה תוך כדי נסיון לתרגול ארוך וכניסה לרגיעה
. מומלץ להפעיל בחלק זה את קונצפט "חדר הכושר" כלומר תרגול שיש בו אלמנט של שיפור הדרגתי בסקלה כלשהי.
כמה הערות כלליות
- כדאי לחשוב על טכניקות הרגיעה כעל סוג של "שיר ערש" : אנו אומנם רוצים ללמד את המטופל טכניקה בה ישתמש בעצמו אבל עם זאת קרוב לודאי שהמטופל ישתמש בנו בשלב הראשון כדמות הורית מרגיעה: כך שקולנו יתן מעין מנגינה מרגיעה לכשעצמה.
- רבים מהמטפלים והמטופלים נרתעים משמוש בטכניקות הרגיעה. הסיבות לכך שונות אבל חשוב לציין כי השמוש בביופידבק מקל מאוד על המטפל ועל המטופל לאמץ את השיטה:
- ראשית ההתמקדות בגורם שלישי (צג המחשב/מכשור הביופידבק) מסייע להקלת הקושי שמטופלים רבים חווים בעת ההתמקדות בגופם ובעצמם
- המכשור גם נותן פידבק למטפל ועוזר לו לדעת עד כמה הוא מצליח ביכולת ההרגעה שלו
