לקראת שלב ב' של קורסי ביופידבק אני כותב כאן כמה עקרונות העוסקים בשאלה מתי ואיך משלבים ביופידבק עם טיפול פסיכותרפואיטי אחר. חלק מהרעיונות במאמר פותחו סביב חשיבה משותפת עם דני חמיאל ועם אודי גל
שלב ב מאופיין בהרחבת נושא הסנסורים השונים, דיון בבעיות גופניות ונפשיות שביופידבק יכול לסייע בהם. וכן הסבר מפורט על דרכים שונות להשתמש בביופידבק בתוך השעה הטיפוליתעוסק בשאלות של שלוב ביופידבק בתוך טיפולים שונים. בתחום של אומנות הטיפול נעסוק בשתי שאלות: איך להכניס לתוך טיפול הביופידבק שיטות טיפוליות מהתחום ההתנהגותי הקוגניטיבי והדינמי. השאלה השניייה תהיה כיצד יוכל פסיכותרפיסט בתחומים הדינמי קוגניטיבי והתנהגותי לשלב ביופידבק בתוך הפסיכותרפיה שהוא מנהל.
הסעיף הראשון יאפשר למטפלי ביופידבק (ויסות לחצים) הרחבה של הידע הטיפולי שלהם והכנסה של התערבויות נוספות לתוך טיפול הביופידבק. הסעיף השני מאפשר למטפל קוגניטיבי והתנהגותי וכן גם למטפל דינמי להשתמש בביופידבק כדרך להעשיר את הטיפול שלהם.
האנלוגיה שאשתמש בה תעסוק במספר הצגים בחדר הטיפולי:
בעבודת ביופידבק המסך העיקרי הוא המסך בה רואים את המדדים הפיזיולוגים של המטופל. בעבודה פסיכותרפואיטית אחרת, המסך העיקרי הוא המסך בו צופים המטפל והמטופל הוא מסך ה"מה עובר בראש" : מסך המחשבות בגישה הקוגניטיבית, מסך האסוציאציות החופשיות בחשיבה הדינמית.
השלוב של הביופידבק עם שיטות פסיכותרפואטיות אחרות מאפשר שימוש מקביל בשני המסכים: המסך האוביקטיבי (המדדים הפיזיולוגים) והמסך הסוביקטיבי (מסך ה"מה עובר בראש"). הדיאלוג בין המטופל למטפל סביב ההתאמה ואי ההתאמה האפשרי בין המסכים השונים מהווה את עיקר העבודה הטיפולית בטיפול משולב עם ביופידבק
המצגת למטה מציגה מספר מודלים אפשריים – החל במודל ההתנייתי, המשך במודל ויסות לחצים, המודל הקוגניטיבי, המודל הדינמי, המודל הבין אישי, והמודל האינטרסוביקטיבי המלא
