ביופידבק וטיפול קוגניטיבי התנהגותי הנם ביחסי גומלין מענינים ולא פשוטים.  בעוד שהטיפול בדינמי הוא לכאורה זר לביופידבק וביופידבק לכאורה זר לו, הרי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אמור היה להכיר בביופידבק כחלק ממנו שהרי. הטיפול הההתנהגותי מבוסס מאוד על שימוש בקונצפטים של טכניקות הרפייה, דסנסיטיזציה, התנייות והתנייות נגד. באופן מעניין הדור החדש של מטפלי ה CBT התמקד יותר בצד הקוגניטיבי. תוך הזנחה מסויימת של האלמנטים הבהביוראלים שהיו כ"כ מרכזים בסוגים אלו של טיפול בחצי השני של המאה הקודמת. יחד עם זאת ההסבר אינו נעוץ רק ב"קרבות" בין ה C לבין ה B בעולם ה CBT חלק גדול של הנכור בין העולם הקוגניטיבי לעולם הביופידבק קשור גם במה שאני קורא "פסיכותרפיה בלי מוח וגוף" שמאפיינת  מאוד חלק גדול מהתאוריות הפסיכותרפיה של 100 השנה האחרונות.

הניכור בין מדעי המוח לחשיבה הפסיכותרפואיטית החל כזכור כשפרויד התייאש מה"פרוייקט". ובהמשכו של תהליך הרבה מהכותבים הפסיכואנליטים שלמו "מס שפתיים" לתהליכים ביולוגים בכך שהזכירו את קיומם אבל לא ידעו לחבר אותם לתהליכים טיפוליים. רק עתה הודות לזרם הנוירופסיכואנליטי מתחילים להופיע חיבורים מענינם המראים כי חשיבה פסיכואנליטית אינה בהכרח סתירה לחשיבה פסיכו דינמית. אולם ענינו כאן הוא דווקא העובדה כי אנשי ה CBT הנחשבים ל"יותר down-to-earth" – גם הם מזניחים את במוח והגוף.

במאמר זה נתייחס לניכור של מחנה ה CBT ממחנה הביופידבק. במאמר אחר ננסה להבין גם את הרקע התאורטי של ניכור זה.

שאלת השלוב של  CBT וביופידבק הנה מעניינת הן בשל הבטים פרקטים והן בשל הבטים תאורטים.

ברמה הפרקטית השאלה הנה חשובה בעיקר בקורסי ההכשרה השונים שהאגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי מעבירה ובמקביל בקורסים של CBT. שאלה זו כמובן גם נוגעת ב"טריטוריות" של גילדות מקצועיות: האם מותר ללמד ביופידבק למי שאיננו מטפל מוסמך ובמקביל האם נכון  ללמד עקרונות CBT למטפלי ביופידבק.

בחוגי הביופידבק התקבלה בעבר החלטה (מוטעית לדעתנו) כי אנשים הלומדים ביופידבק ואינם בעלי הכשרה טיפולית – ילמדו רק שיטות של ויסות לחצים (stress management) ולא ילמדו שיטות CBT.

בחוגי איט"ה – האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי המצב הוא מעניין גם הוא. מצד אחד מועבר קורס חלקי בביופידבק במסגרת ההכשרה שאיטה מציעה למטפל קוגניטיבי, מצד שני איט"ה מכינה (יוזמה מבורכת!) בימים אלו ספר ראשון בעברית על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובחרה שלא להכניס בספר זה את הביופידבק כאחת משיטות ה CBT. כשהמחבר הראשון פנה אל העורכים התנהל בינהם דיאלוג מעניין שמופיע כמעט במלואו כאן:

ארנון רולניק –

צופי ויופ שלום,

אני חוזר אליכם בעקבות שיחה שהיתה לי עם צופי על הספר בעברית בנושא טיפול קוגניטיבי – התנהגותי  שאתם עומדים לערוך – וראשית רוצה לברך על היוזמה.

שנית, אני רוצה לעלות את ההצעה שיהיה פרק על ביופידבק.

צופי העלתה את השאלה האם ביופידבק הוא חלק מ CBT

אני חושב שזהו דיון מעניין – אבל אם לצטט את האתר של איט"ה  (ראה למטה) ביופידבק עונה בהחלט על הקריטריונים.

צופי הפגישה אותי עם יונתן הופרט – ש"פסק" ביופידבק איננו CBT

כמו בורקובק – גם אני גדלתי על ברכיים התנהגותיות. ניל מילר (מדולרד ומילר) ועיסוקו בביופידבק כחלק מהבנת עולם ההתניות היה מרכזי מאוד באותה תקופה. היה זה בשבילי מאכזב לראות כי גדל דור "פוסקים"  שלא מכיר את עבודתו

אבל לגופו של עניין – משוב ביולוגי מהווה דרך ייחודית ליישום CBT שחבל שלא יוצג בספר. דני חמיאל ידידי  אומנם יכתוב פרק על  טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה- אך לדעתי חבל לפספס את ההזדמנות להציג את השיטה על כל יישומיה (התערבויות של שליטה בכעסים, ADHD, כל הקשת של ההפרעות הסומטיות, כל תחום ההרפואה ההתנהגותית ועוד)

היעדתם כי מספר חברי האגודה הישאלית לביופידבק קרוב מאד למספר חברי איטה?

הידעתם כי יש היום הרבה מאוד יחידות משוב ביולוגי בתחנות ברה"ן , בתי חולים, ויחידות של השרות הפסיכולוגי החינוכי? הידעתם כי בהרבה מיחידות אלו השם ביופידבק ו CBT  הם סינונימים.

וסיפור אחרון:

בראשית שנות ה90 הצעתי לבתי ספר לפסיכותרפיה להכניס קורס משוב ביולוגי לתוכנית.

התשובה אז היתה: "אנחנו מבוססים על התערבויות דינמיות – לא נוכל להכניס את הביופידבק כי הוא מבוסס על התערבות קוגניטיבית התנהגותית…..

יהיה זה מאכזב לראות שדווקא איט"ה חוזרת על אותה טעות

לתשובתכם אשמח.

ד"ר יופ מאיירס –

שלום ארנון

אני מגיב לא כפוסק אלא כמטפל CBT .

כל הגדרה של CBT היא כמובן קצת שרירותית וההגדרות בוודאי משתנות במשך הזמן.

לפי מיטב הבנתי ותוך כדי קריאה בספרי הטקסט העיקריים בתחום של CBT  לביופידבאק בוודאי יש מקום ב CBT והיא מוזכרת שם אך היא לא נחשבת כחלק אנטגראלי ומרכזי של CBT ( בהשוואה לשיטות כמו חשיפה, טיפול מאטה-קוגניטיבי, טיפול דיאלקטי, טיפול בסכימה וכו). היות ובשלב זה היינו צריכים to draw a line  בכל מקרה , לא כללנו שיטות נוספות שיש להם נגיעה ל CBT .

אני יכול לראות בעתיד בהחלט  חלקים נוספים של ספרות CBT בעברית שבו ביופידבאק מיוצג כ adjunct חשוב ל CBT

זו דעתי לפחות

דש

יופ

צופי מרום –

שלום ארנון

אני מצטרפת לדברי יופ במלואם.

ובנוסף, ולהמשיך את דברי גונתן הופרט, בספר נכללו רק  שיטות בתחום ה CBT שהן EBT עם תנאים "קשיחים" היינו לא רק מחקרים שמוכיחים יעילות אלא מטה-אנליזות שכוללות בתוכן השוואה של מספר רב של מחקרים ומגיעות ל EFFECT SIZE מסויים. אני מניחה שתוך כדי הרחבת השימוש בביופידבק כפי שמתרחש היום גם נתונים מחקריים אלה יורחבו ובהמשך וודאי יופיעו יותר עבודות השוואתיות. בשלב זה הספר כלל רק את "נכסי הצאן ברזל" של CBT. כיוון שהתחום דינמי מאד ייתכן שבעתיד הלא רחוק דברים ישתנו.

בכל מקרה, אשמח אם נחשוב כיצד לשתף פעולה בין שתי האגודות זה יוכל להיות פורה ומעשיר לכולנו

שיהיה שבוע טוב

צופי

כפי שניתן לראות גישתם של צופי מרום ויופ מאיירס היא בהחלט עניינית ונכתבת ברוח טובה. עם זאת היא מדגישה את השאלה המוצגת במאמר זה על יחסי הבינים של שני סוגי הטיפולים.  על כך נכתוב עוד במאמר הבאים.

בסרטון המובא להלן, שהינו חלק מתוך הרצאה שניתנה על ידי ארנון רולניק בקורס למטפלים, מוצעת דוגמת הפרעת הפאניקה. הקטע הקצר המובא מתוך ההרצאה נוגע בחשיבות של לימוד המטופל אודות הקשר בין הגוף לנפש באמצעות הדגמות ביופידבק, להתמודדות עם הפאניקה. הטענה היא כי פסיכו-חינוך הינו שלב חשוב מאד, כאשר הרבה פעמים המטופל לא באמת מפנים ו"מאמין" לדברים שאנחנו כמטפלים אומרים לו. העבודה עם ביופידבק עוזרת למטופל לראות בעצמו, להיות קרוב יותר לתגובותיו הגופניות. בנוסף, נידון השילוב של טכניקות הרפיה ולימוד ויסות עצמי, ומקומם בטיפול CBT.