בעבודה טיפולית הממוקדת בפסיכופיזיולוגיה, חותר הביופידבק להגדיל את המודעות של המטופלים למצבי הגוף השונים שלהם והקשר בינם לבין מצבים מנטלים. המודעות בשילוב עם אימון הביופידבק מאפשרת למטופלים להגדיל את יכולת הוויסות שלהם בחדר ולאחר מכן מחוצה לו. זהו למעשה אימון להגברת הגמישות של מערכת העצבים האוטונומית אל מול גירויים חיצוניים ופנימיים מה שמכונה לעתים בשפה פסיכודינאמית "הגדלת המיכל". עבודה מ 1988 של Bowlby קישרה תגובות אוטומטיות מהירות ובלתי מתואמות של מערכת העצבים האוטונומית עם סכמות שהן תוצאה של קשרים עם בוגרים אחראיים משמעותיים. עבודה אחרת מ 1983 של Levenson and Gottman הראתה שניתן להסיק שיש קשר רגשי בין שני אנשים כאשר יש קשר בין תבניות ההפעלה של מערכת העצבים האוטונומית שלהם.
העבודה עם חיישנים מהווה הזדמנות בטיפול זוגי מכמה היבטים. אנו מפתחים גישה שתאפשר לבני הזוג מפגש עם והתבוננות ב רבדים רבים של הדינמיקה הזוגית וכן בקווי אופי מתחום הוויסות של כל אחד מהם כפי שהם יכולים להשפיע על הדינמיקה הזוגית. בו זמנית מאפשרת העבודה עם חיישנים להעתיק את התכנים הטיפוליים מהזירות הרעילות שבחיי היומיום אצל הזוגות שמגיעים לטיפול – אל חוויה ניטרלית יותר הדרושה כל כך השלבים שונים של הטיפול. כשכבה נוספת, זוהי ההזמנה לפיתוח שפה לוויסות שגם מעניקה כלים ליצירת מיכל פנימי לבני הזוג – ביחד ולחוד.
הנה אחת ההצעות לשלבים שונים בטיפול – ככל שאמורים הדברים לחלק הפסיכופיזיולגי בלבד. יש להחליט על השלב הנכון לשילובם בטיפול המלא.
התבוננות בהפעלה האוטונומית – כל אחד של עצמו
שלב ראשוני שבו בני הזוג מגלים לראשונה את העבודה עם החיישנים והגרפים. ההזמנה כאן היא להתבונן במדדים הפיזיולוגים ולבצע שיתוף – זה עם זה ועם המטפלים. ההתבוננות בהתנהלות הפסיכופיזיולוגית שלי בנוכחות בן/בת הזוג ובנוכחות המטפלים מהווה חשיפה משמעותית ומעוררת שאלות רבות של אמון, תחרותיות, פגיעות ועוד. זו הזדמנות חשובה עבור המטפלים לזהות את "טביעת האצבע" הראשונית שלכל אחד מבני הזוג בתחום הפסיכופיזיולוגי – כיצד מתנהגת מערכת העצבים האוטונומית בסביבה זו – וגם בתחום ההשלכות שלהם על מה שנראה בגרפים ומה שעשוי או עלול להשתמע מהמידע שיוצא מהם כך "ללא שליטה". המטפלים יערכו שיתוף של כל אחד בתחושתו במהלך הנסיון הזה וסביר שבכך כבר יוכלו לפתח תשתיות ראשונות להבנת התפקידים השונים של בני הזוג בטיפוח או קילקול, ייצוב או עירעור המערכת הזוגית. כאן גם ייוצרו המילים הראשונות שיהפכו בהמשך לשפה של וויסות. חשוב לציין את תפקידם של המטפלים גם בהדגמה של מהם כוחות מייצבים בכך שיעזרו למי מבני הזוג שחש שהחשיפה חזקה מדי עבורו, לווסת את החשש.
החלפת תפקידים – כל אחד מתמקד בהפעלה האוטנומית של בן הזוג
זוהי חזרה על המהלך הקודם בואריאציה המאתגרת מקומות נוספים במערכת הבינאישית. כל אחד מבני הזוג ודע שמתבוננים במערכת שלו – אבל הוא גם מתבונן במערכת של בן זוגו. זה כשלעצמו הוא מהלך מעודד אמפטיה שגם מצריך אמון ויכול להבליט את החותמת האמפטית של כל אחד מהמשתתפים. האם יש עוררות רבה? אם כן האם היא תוצאה של תחרות? אולי יש דינמיקה של "עכשיו ברור מי אשם"?
בשלב זה יש לשקול חזרה על שלבים אלה בנוכחות התכנים הטעונים של הטיפול. המטרה תהיה לראות את השפעתם של תכנים אלה ולהבין אותם מחדש גם בעזרת השפה של הוויסות. תהליך זה יכול להיות ערך מווסת בפני עצמו בכל שהוא מהווה סוג של החצנה של הקשיים הזוגיים – כזו ששני בני הזוג יכולים להתייחס אליה ביחד – כגורם שלישי. עמדה הידועה כשימושית גם בטיפול ביופידבק פרטני.
למידה של וויסות עצמי
אימון בטכניקת של Stress Management ומיינדפולנס – אותם לומדים יחד אל כל אחד מתרגל בנפרד ובקצב שלו. זוהי חוויה יצירתית משותפת שערכה כפול. הן לימוד הוויסות והן החוויה של שיתוף הפעולה. הפוטנציאל הוא להחלשת שרשרת האוטומציות הגורמות לאנשים להיות אובססיבים בנושאים רגישים ולחיזוק הקשרים בין האונה הקדמית והאמיגדלה, מה שמאפשר התאוששות מהירה יותר אחרי נסיגה מנטלית (Davidson, 2003). הלימוד בחדר הוא כיצד להתבונן במחשבות, רגשות ותחושות גוף באופן לא שיפוטי, על מנת לאפשר להם להיות וגם לחלוף.
למידה של וויסות הדדי
חזרה על השלב הקודם והפעם, תרגול מיינדפולנס פנים אל פנים תוך אימון לקבלת "מה שמגיע" כמו שהוא ושמיטה של מנגנוני הגנה. הכלי המרכזי הוא התבוננות משותפת במדדי מוליכות העור והשתנות קצב הלב (SCL and Heart Rate Variability תוך בדיקה – איל אני יכול להיות גורם מווסת עבור בן/בת הזוג שלי. ניתן ללוות את התירגול הזה ב מעבר בין מצבי רגש שונים, האזנה לקול והתבוננות בשפת הגוף של בן/בת הזוג . תרגילים מעניינים נוספים לשלב זה:
● התבוננות משותפת במדדים נפרדים – יש אפשרות שתווצר בהמשך היסחפות (Entrainment) של שני הגרפים לכדי התאמה גבוהה ו/או התבוננות אמפטית בגרף שלי ובגרף של האחר
● ליצור ביופידבק מאוחד לשני בני הזוג עם חיישן אחד שבו תגובותיהן נמדדות יחד ויש להם מטרה משותפת להביא את המדדים לערך מסוים.
יצירת תחום עוררות אופטימלי לתקשורת
מערכות הביופידבק מאפשרות סימון של תחום ערכים מסוים כמטרה. חשוב להגדיר תחום – אפילו רחב – שיכיל את האזור הרצוי לשני בני הזוג. ייתכן שיצירת אזור זה תדרוש זמן ועבודה כדי שיתאים לשני בני הזוג. בדוגמה כאן רואים הגדרה של תחום כזה עבור מדד מוליכות העור. במקרים של פערים גדולי מדי נתחיל במדידה נפרדת ותחום שונה לכל אחד מבני הזוג.
בשלב זה בני הזוג מתאמנים להשאר בתוך "התחום האופטימלי לתקשורת" וניתן אך להחליט שמי שרוצה לדבר צריך להביא עצמו קודם לתוך התחום. כך יתאמנו בני הזוג גם ב"להתקרר" וגם בלהבחין בעליית העוררות.
ניתן גם ליצור רף של קוהרנטיות אופטימלית במדד השתנות הלב שנתשמש בו כדי לקדם תחושה של סביבה בטוחה ופתוחה. יש מקום לעבוד בגישה זו במצבים רגועים ואחר כך במצבים קונפליקטואלים תוך שאנו מקדמים אפשרויות יצירתיות לבני הזוג לייצר סביבה בטוחה שתעזור לבן זוגם לייצב את מערכת העצבים האוטונומי
