תרפיית הסכמה מתמקדת בריפוי סכמות או דפוסים לא אדפטיביים. כמו למשל תחושה של חסך רגשי, תלות או פרפקציוניזם. התיאוריה משרטטת לנו מפה של הרגלינו ההרסניים. מפתח התיאוריה הינו ד"ר ג'פרי יאנג, מייסד המרכז לתרפיה קוגניטיבית בניו יורק.
המטרה הינה לסייע למטופלים להפסיק לעשות שימוש באותם דפוסים לא סתגלניים, ולחזור להיות מחוברים לרגשות התווך שלהם, לרפא סכמות מוקדמות שנרכשו בילדות, להיות מסוגלים לעצור שימוש בסכמה כמה שיותר מהר מרגע שהיא מופעלת, ובסופו של דבר להביא את צרכיהם הרגשיים לסיפוקם בחיי היומיום שלהם. (מודעות לסכמה, זיהויה ולבסוף שינויה לסכמה אדפטיבית יותר).

מהי סכמה
סכמה, במובן הרחב ביותר, הינה אוסף של דרכים שבאמצעותן המוח מארגן, מאכסן ופועל לצורך ביצוע מטלה מסוימת. הסכמות מסייעות להכניס סדר בחיינו. הן בוחרות עבור תודעתנו את הדברים החשובים ומזיזות את מה שנראה כפחות רלוונטי. בנוסף, הן גם מספקות מסגרת באמצעותה נוכל להסביר את הדברים שאנו קולטים, ולבנות תכנית פעולה לתגובה מתאימה.
מרבית הסכמות הן למעשה קיצורי דרך יעילים של התודעה. עיקר יעילותן הינה בכך שאין אנו נדרשים להרבה תשומת לב לצורך ביצוען. אולם, בתחום אחד עלולות להתעורר בעיות – התחום הרגשי; סכמה על פי יאנג הינה דפוס רב עוצמה, רחב, מקיף ומתמשך של מחשבות, רגשות שליליים, זיכרונות או תחושות פיזיות ביחס לעצמנו או למערכות היחסים שלנו. דפוס זה מתפתח בשנות הילדות המוקדמות ומשתכלל במהלך השנים ואינו פונקציונאלי במידה משמעותית. הסכמות מתפתחות כתוצאה מצרכים רגשיים בסיסיים שלא באו על סיפוקם – (כמו החיבור לאחר, בטחון, קבלה ויציבות/ אוטונומיה ותחושת זהות/חופש לבטא צרכים ורגשות/ ספונטניות ומשחק/ גבולות ושליטה עצמית).

בניסיון להימנע מהתחושות השליליות אנו מפתחים אסטרטגיות במטרה לשלח אותן מעלינו. אסטרטגיות אלו סייעו לנו להתמודד עם המציאות באותה תקופה כאשר פיתחנו אותן, אולם כיום הן יוצרות נזק. כלומר, היו שלבים בחיינו שבהם היו בעלות היבטים חיוביים (הפחיתו באופן זמני כאב רגשי) אך כעת אינן מניבות עוד תוצאות חיוביות, ואנו ממשיכים לעשות בהם שימוש, שכן הן התקבעו. למעשה כל סכמה היא סוג של ניסיון שלא עלה יפה למלא צורך בסיסי (כמו ביטחון/ עצמאות וכדומה). ההתנהגות השלילית אינה חלק מהסכמה עצמה אלא מתפתחת בתגובה לסכמה. כלומר, התנהגויות מונעות ע"י סכמה ולא מהוות חלק ממנה. מאחר והן מתפתחות בשלבי החיים המוקדמים, הופכות הסכמות לדבר המוכר ולכן "הנוח". אנו נוטים לסלף את דרך ההסתכלות שלנו על ארועים שונים בחיינו בכדי לשמור על תקפותן של הסכמות. לעיתים הן נותרות רדומות עד אשר יש סיטואציה בחיים שהינה רלוונטית, אשר מעוררת אותן. הסכמות מעצבות את תגובותינו באופן כזה אשר יתאים לתפיסת המציאות המסולפת שלהן. הסכמות הן אשר מונעות מאיתנו להגיב בגמישות.

דוגמא לעיוותים מנטאליים שנוצרים בעקבות סכמות:
• תפיסה סלקטיבית: ראיית דברים באופן חד מימדי וביטול קיום כל הוכחה להיפוכה
• הכללת יתר: מקרה אחד מייצג דפוס תמידי
• הגזמה: מקרה שולי נתפס כאסון
• הסקת מסקנות חפוזה: אמונה נוראית תקפה על אף העדר הוכחות

באופן פרדוקסאלי, סכמות סובבות סביב צרכים דחופים, אך הן גורמות לנו לחשוב ולפעול דווקא בדרכים המונעות מאותם צרכים לבוא על סיפוקם. הן מנציחות עצמן במעגל אשר מועד מראש לכישלון. הפתרונות שמספקת הסכמה מחבלים בעצם הנסיון עצמו. (למשל אדם עם סכמת קיפוח רגשי, אשר זקוק לאהבה,ייצור קשרים דווקא עם בני זוג מאופקים המתקשים לספק את צרכיו. אדם עם סכמת נידוי/דחייה יפעיל נבואה שמגשימה עצמה, ובהתנהגותו החרדתית ירחיק מעליו אנשים כי יהיה לא נעים בחברתו.)

לסיכום
לסיכום מאפייני הסכמה : סכמה הינה דפוס חיים שלילי, אשר מתחילה בילדות או בהתבגרות המוקדמת, ואינה כוללת התנהגות, אלא מניעה אותה. הסכמה הינה בעלת עוצמה, תדירות והשפעה רבות ומובילה לתגובות רגשיות שליליות. הסכמה מזיקה לעצמי או לאחרים, משפיעה על פירוש המציאות וסילופה, מתפרצת כאשר ארוע יומיומי רלוונטי מגרה אותה. כמו כן לא מאפשרת סיפוק צרכים בסיסיים (על אף שעוסקת בהם) ונאבקת להישאר כחלק בחיינו.
יאנג מזהה שלושה סגנונות התמודדות בלתי מסתגלים המתפתחים בשלב מוקדם בחיים בתגובה ליצירת הסכמות שמטרתם למנוע מגע עם הרגשות השליליים המתקשרים לסכמות. למעשה, כל שלושת הסגנונות "עוזרים" בשימור הסכמה;
1- כניעה לסכמה: קבלה והזדהות עם הסכמה כאמת. "זה מה שמגיע לי".
כך לדוגמא בעלת סכמת התלות תבחר בבן זוג דומיננטי ושתלטן.
2- הימנעות מהסכמה: הליכה מסביב לסכמה על מנת למנוע את הפעלתה. ארגון החיים באופן כזה שלא יעורר אותה.
כך לדוגמא בעלת סכמת התלות תמנע מלימודי נהיגה, ממגורים עצמאיים וכדומה.
3- פיצוי יתר על הסכמה: שימוש בתרגילים שונים כדי להבטיח לעצמנו שהסכימה לא תשתלט עלינו.התנהגות מחשבה והרגשה הפוכות מן הסכמה.

כך לדוגמא בעלת סכמת הבושה או סכמת הפגמים אשר סובלת מחרדה חברתית, ומפחד קהל , תמצא את עצמה עושה פעילויות הפוכות (בצורה לא מודעת) ותבחר להיות זמרת/שחקנית וכדומה.

משמעות האסטרטגיות השונות הינה בכך שאותה סכמה יכולה להופיע בצורות התמודדות שונות אצל אנשים שונים, אפילו בקרב אותה משפח. הסיבה לבחירה בסגנון השונה עשויה להיות טמונה באופי או מזג שונה או בבחירת מודל לחיקוי או הזדהות שונה במשפחה.