העובדה שחלק ממדי הביופידבק יכול לזהות תגובות רגשיות לא מודעות – ידועה היטב למטפלי הביופידבק. היה זה IAN WICKRAM (1978) שאמר כי ביופידבק הוא דרך המלך ללא מודע. אחד המחקרים המפורסמים של הנוירולוג דמאסיו  ( Bechara, A., Damasio, H., Tranel, D., Damasio, A.R. (1997) הראה כי נבדקים שנדרשו לגלות סיטואציה מסוכנת (במטלת הימורים) – מדד ה EDA שלהם גילה את האזור במסוכן – הרבה לפני שהם זיהו במודעות את הדבר. האם מכאן ניתן ללמוד כי זו יכולה להיות דרך לתקשר עם חולים שאינם מסוגלים לדבר או יתרה מזו חולים שנמצאים בתרדמת?

ב1992 עבדתי ביחידת המחקר של מכון רקנטי לשיקום נפגעי ראש. ראיתי אז את הנסיונות ההרואים של מטפלים מסורים לטפל בחולים שיכולת ההבנה ובעיקר יכולת הדיבור ויכולות קוגניטיביות אחרות נלקחו מהם – וחשבתי שמדדי הביופידבק יוכלו לסייע למטפלים להבין טוב יותר את מטופליהם ואולי גם למטופלים להבין טוב יותר את עצמם. כיוון זה נראה לי עד היום מבטיח אלא שלצערי הנושא לא המשיך להיות מפותח במכון.

האם אפשר לקחת כיוון זה עוד צעד הלאה ולצפות שמדדי הביופידבק יוכלו לסייע בתקשורת עם אנשים המצויים בתרדמת? ב 2006 יוצא מחקר הבודק את השפעת נוכחות של אנשים קרובים למטופלים הנמצאים בתרדמת. חוקרת בשם Jeanne Denney כותבת עבודת תזה על הנושא הבא:
The Effects of Compassionate Presence on People in Comatose States Near Death

– כאשר בפועל היא בודקת את שינויי ה HRV אצל חולים בתרדמת כאשר מצויים לידם אנשים הקשורים אליהם רגשית. גם הממצאים של מחקר זה אינם חד משמעיים. להערכת החוקרת היא מזהה שנויים סימולטנים בדפוס קצב הלב אצל החולים השרויים בתרדמת – יחד עם שנויים מקבילים אצל האנשים הקשורים אליהםם רגשית היושבים לידם

 הצגת מקרה של ד"ר יגאל גליקסמן

 

בעקבות פנייה של  ידידי הטוב שהוא רופא במקצועו שסיפר לי כי אביו בן 75 קיבל אירוע מוחי CVA)  )  וכתוצאה מכך שקע בתרדמת .

הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ , לאחר מכן במחלקות  הפנימית והנוירולוגית ומשם הועבר לבית לווינשטיין . למרות כל הנסיונות  של הצוות הרפואי  לא  חל שיפור במצבו והוא המשיך להיות במצב וגטיטיבי .

הסיבה לפנייה אלי היתה כי  נראה היה לחברי ולבני  משפחתו   שישנם סימנים של קליטת גרויים שמיעתיים שמצאו את ביטויים בהבעת הפנים של האב.

חברי ביקש ממני לבדוק באמצעות המכשור הקרוי GSR  ( אחד מסוגי המכשירים המופעלים בשיטת הביופידבק) האמור לאתר ולשקף פעילות סימפטטית ועוררות רגשית כתוצאה מגרוי כלשהוא אליו נחשף האדם.

לקראת הפגישה שלי עם האב בקשתי מחברי לזמן את אחותו , הנכדים , אישתו של האב ואחותו הבוגרת ממנו ב 5 שנים .

בפגישה חברתי את האב לשני חיישנים של המכשור הנייד (gsr  )  , כיילתי אותו לרמת המוליכות החשמלית על מנת להגיע לסף התחלתי .

בקשתי מכל אחד מהנוכחים בתורו לשוחח עם האב כאילו אינו נמצא בתרדמת על אירועים שונים בהם היו מעורבים איתו ( אירועים משפחתיים שונים , אירועים חברתיים וכד')

לכל אחד הוקצב זמן של כ 10 דקות  כשהמטרה היתה לראות האם המכשור משקף שינוי בעוררות הרגשית של האב כתוצאה מהגרוי השמיעתי אליו הוא נחשף.

תוצאה היתה :

  • לא נצפתה תגובה לנסיונות בנו ,ביתו , נכדיו ואשתו
  • להפתעתנו הרבה היתה תגובה לנסיונות אחותו הבכירה – היא שוחחה איתו על אירועים שונים בהם היה מעורב כילד. בקטע מסויים של דבריה השתנת המימיקה שלו בפנים ודמעות החלו לזלוג מעיניו. אני בקשתי מהאחות להמשיך לדבר עם האב ומחברי בקשתי לחברו למכשיר הא.ק.ג לצורך ניטור קצב פעימות הלב על מנת לבדוק את רמת המתאם בין העוררות הרגשית שנחשפה באמצעות מכשור הgsr לבין הדופק. ואכן נצפתה קורולציה בין שתי התגובות.
  • לאור הנתונים הללו בקשתי החברי ואחותו של האב להקליט על קלטת בקולה הרבה סיפורים ואירועים הקשורים לתקופהת בו היה ילד. ולהשמיע אותם לאב בצורה אינטנסיבית ( מספר שעות ביום) על ידי ווקמן עם אוזניות .
  • לקראת כל חשיפה לגרויים היה צורך לחבר את החיישנים לאצבעותיו של האב ,לבדוק , לרשו, לתעד ולדרג את הסיפורים או האירועים בהם היתה תגובה משמעותית בעוררות הרגשית . את האירועים שקבלו דרוג נמוך הצעתי למחוק ולהדגיש השימוש החוזר באלו שקבלו תגובה מהירה וחזקה.

ההתערבות הזו היתה מקבילה להתערבות הצוות הרפואי. לאחר חודשיים של חשיפה אינטנסיבית לגרויים חל שיפור בתגובות האב לקולה של אחותו  שהגיעו לרמה של מצמוץ בעין כתשובה חיובית לשאלה כל שהיא  כמו: האם אתה רוצה לשתות? לאכול? וכד'.

 לצערינו נפטר האב  מקריסת מערכות החיסון כתוצאה מדלקת ריאות חריפה בה לקה

 לסיכום:

 תאור המקרה הזה ממחיש שוב עד כמה  חסר לנו מידע  בהבנה טובה יותר של חקר מוח האדם . ועד כמה חשובה יצירתיות בטיפול במקרים של תרדמת .

מי יכול לצפות  לאן ניתן היה להגיע בתהליך השיקום של האב אילמלא לקה בדלקת ריאות חריפה שגרמה למותו???

עד כאן תאור המקרה של יגאל גליקסמן. יגאל עשה עבודה זו עם מכשיר GSR ידני שלא מאפשר רישום ותעוד.  ממש בחודשים האחרונים מבצע אלדד וסרמן תעוד מדוקדק של התערבות דומה שהוא עושה

 

 עבודתו של אלדד וסרמן

 

 

 

 

  

 

 

המחקר מבוצע על חולה מונשם הנמצא במצב של תרדמת. מטרת המחקר להוכיח שניתן לתקשר עם חולה הנמצא בתרדמת בסיוע אביזרי חישה פסיכו פיסיולוגים ותוכנה מיוחדת המאפשרת לחולה לתקשר עם הסביבה.

ציוד הביופידבק המשמש למחקר, הושאל באדיבותה של חברת מדטכניקה, יבואנית ציוד ביופידבק של היצרן המוביל בעולם בתחום מערכות הביופידבק חומרה ותוכנה, החברה הקנדית, THOUGHT TECHNOLOGY .

המטופלת הינה אישה כבת חמישים אשר עברה אירוע דום לב והייתה במצב של מוות קליני כ 40 דקות. כתוצאה ממצב של אי אספקת חמצן למוח, נפגע מוח המטופלת והיא נמצאת במצב של תרדמת ומחוברת למכונת הנשמה.

אחד מבניה של המטופלת הוכשר ע"י מר אלדד וסרמן כטכנאי הפעלה למערכות ביופידבק והמערכת המלאה של חברת THOUGHT TECHNOLOGY עם ציוד INFINITY  שמונה ערוצים הותקנה על המחשב הנייד שלו. הבן הוכשר לחבר את החיישנים לאימו, להפעיל את התוכנה ולבצע פרוטוקולים של המחקר תוך כדי הקלטת המידע מהחיישנים ושליחת כל המידע בלוויית תאור מדויק של כל התהליכים שבוצעו בכל שנייה. המידע מכל תהליך ניסוי, נשלח לידי מר אלדד וסרמן באמצעות תקשורת אימיילים.

בתהליך הניסוי הראשון, הגיע מר אלדד וסרמן לבית החולים, חיבר את המטופלת לשלושה סוגי חיישנים והדריך את המשפחה כיצד לבצע את החיבור וההפעלה המלאה של הציוד בשטח.

בכל התהליכים הבאים, השתתפו רק בני המשפחה.

בית החולים נמצא במרכז הארץ ומר אלדד וסרמן, המנהל את המחקר נמצא בבייג'ינג. בשלב הראשון, הוכן באמצעות כלי הפיתוח של התוכנה מסך עבודה ספציפי למטופלת שיקל על בני המשפחה להבין מה הם רואים על המסך לנטר את המידע המגיע משלושת החיישנים.

 החיישנים המופעלים בניסוי הם:

  • חיישן מתח השרירים EMG המחובר למצח כרגע  (פרונטאליס).
  • חיישן התנגדות העור (GSR) המחובר לידה הימנית של המטופלת.
  • חיישן נפח הדם בנימים BVP המחובר לידה הימנים של המטופלת מהווה מקור לחישוב נתוני HRV.

בפגישה הראשונה, בוצעו מספר בדיקות כלליות וניסויים כלליים במטרה לזהות קשר חד ערכי בין התגובה של החיישנים לבין תהליכים המבוצעים למטופלת כגון: דקירה, הרחת בושם אישי, טעימת לימון, דיבור ע"י בני משפחה שונים, השמעת מוזיקה וכו'.

יש לציין כי כאשר מטופל מונשם ע"י מכונה ישנם מצבים בהם מצטבר ליחה בגרון המונשם וכתוצאה מכך נוצרים עיוותים בקריאה מהחיישנים

  הנה צילום וידאו שאלדד פירסם ביוטיוב באישור בני המשפחה – הסרט מראה באופן חלקי את תהליך הבדיקה

 

 

 

אלדד מסכם את הניסוי באורח ראשוני כדלהלן:

 

 

הפגישה הראשונה והניסוי הראשון נערכו ביום ראשון ה 4 ליולי 2010. מהלך הניסוי כולו הוקלט בוידאו ב HD. במהלך הניסוי הראשון הוצגה תגובה מסוימת אבל לא חד משמעית בין התהליכים שבוצעו בניסוי.

 בתאריך ה 24 ליולי בוצעו שלושה ניסויים בשלוש הקלטות שונות האחת ממוקדת בגירויים קוליים, השנייה ממוקדת בחוש הטעם וחוש הריח והשלישית בחוש הטעם והריח בשילוב דיבור.

בניסוי זה ניתן היה להגיע למסקנה שהנתונים המובהקים שמהם ניתן לקבל תאום כלשהו בין הגירויים לתגובות פיסיולוגיות של המטופלת הם הנתונים של ניתוח התדרים של ה HRV.

יש להסתכל על עבודה זו של אלדד כמחקר ראשוני – יש עוד לנתח את התוצאות ולהכנס למחקר מעמיק יותר.

לסיכום הן העבודה הראשונית של ד"ר גליקסמן, והן הבדיקה העדכנית שעושה אלדד וסרמן – שתיהן מצביעות על פוטנציאל להשתמש במדדי הביופידבק גם להערכת תגובות של חולה בקומה. אם זאת יש להזהיר כי מדובר על ממצאים ראשונים בלבד.

בכל מקרה מוזמנים אנשי שיקום וטיפול לחקור נושא זה יותר לעומק